ולמה אני כותבת דווקא על מערכות יחסים?
עברתי הרבה שנים לא פשוטות עם עצמי, עם מערכות היחסים שהיו לי בחיי. ובכל פעם מחדש הבנתי, שסוד האושר הוא שם – במערכות היחסים שלנו. שהן המרכיב הכי מרכזי משמעותי ומשפיע על האושר שלנו. הבנתי על בשרי, וראיתי במו עיני במהלך 10 שנות עבודתי את השינויים העוצמתים שעוברים המטופלים שלי: כשהם לומדים לנהל מערכת יחסים חיוביות וטובה עם עצמם,
ואיך זה משפיע באופן חד משמעי וחיובי על יתר מערכות היחסים שיש להם בחיים.
בעקבות המסלול האישי והמקצועי שלי, שלרוב שלובים זה בזה, החלטתי לכתוב. לחלוק עם ההמונים. כי ידע הופך להיות חסר ערך אם אתה שומר אותו לעצמך! כאשר אתה חולק את הידע שלך עם אחרים, הוא מקבל תוקף, אנרגיה, ומשמעות. לכן אני כותבת, את הבלוג הזה, ובכלל.

תמיד הייתי שונה, לפחות בעיני עצמי. כלפי חוץ, מקובלת, בולטת, ויש כאלה שמכירים אותי משחר ילדותי ויגידו אפילו – שולטת.
גם נכון. אבל בפנים… משהו הרגיש תמיד אחר. לא באמת שייך, ושונה. לא במובן החיובי של המילה. הרגשתי פחות טובה, ופחדתי שיגלו את זה, אז עטיתי על עצמי שיריון קשקשים, מגיל מאוד מאוד צעיר, ועבדתי מאוד קשה. בהכול. ושוב, זה הכול בפנים. בחוץ בניתי תפאורה של ילדה – נערה – בחורה חזקה מאוד.

החיים גלגלו אותי לגור בקליפורניה, שם היכרתי את מי שהפך לימים לבעלי האהוב מאוד מאוד. עברתי לגור שם, בגללו, או בזכותו. את מיטב השנים שלי בארה״ב ביליתי בדכדוך/ דיכאון שלבש כל פעם צורה אחרת. חיי בשנים הראשונות בניכר היו בודדות, את כל מערכות היחסים המשמעותיות – השארתי בארץ. שם פגשתי את נעמה, בלי התפאורה המוכרת של חיי בארץ, והתוודעתי למערכת היחסים שלי עם עצמי. ולא אהבתי את מי שפגשתי. הייתי דיכאונית, עם ביקורת עצמית גדולה, מאוכזבת מעצמי, ובעיקר חסרת תקווה. נאבקתי בכל כוחי, וחיפשתי עזרה מכל כיוון אפשרי, כי בינתיים, כבר הפכתי לאמא, וחווית האימהות הראשונה שלי הייתה, בואו נגיד, דיכאונית במיוחד. התחלתי טיפול פסיכולוגי, והמשכתי בו חמש שנים ארוכות. למדתי על עצמי המון בטיפול. החולשות, הטראומות, הילדות, והמכאובים. למדתי מה אני צריכה שבן זוגי ייתן לי, ולמדתי איפה הוא נכשל. והתחברתי לכעס שלי, לפחדים שלי ולכאבים. סיימתי טיפול אחרי 5 שנים. מחוברת לכאב ומכירה אותו מקרוב.
הרבה פחות מדוכדכת. אבל לא מאושרת בכלל!
מערכת היחסים עם בעלי, הייתה בצרות מכיוון שאני הייתי די תלותית ומצוברחת רוב הזמן. מערכות היחסים החבריות שהיו לי מסביב לא היו מספיק עמוקות ופתוחות כדי לעזור קצת, לתמוך. ומערכות היחסים המשפחתיות מסביב,
זה כבר נושא לדרמה אחרת.

ואז יום בהיר אחד, מתקשרת אלי חברה ואומרת, ״מצאתי את התחום שלך. שמעתי עכשיו הרצאה על תחום שנקרא פסיכולוגיה חיובית. זה את. זה בדיוק את. תבדקי את זה.״ אז בדקתי. ובשנייה הראשונה נדלקתי.
התחלתי לקרוא, ולחקור. וכמה שקראתי יותר – כך הוקסמתי יותר. גיליתי שיש אפילו תכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חיובית יישומית. וזה היה נשמע כאילו בנו את התואר הזה בשבילי. רק שהוא היה באנגלית, שבאותם ימים הייתה לי קשה, והתקיים בצד השני של ארצות הברית. זאת אומרת שהייתי צריכה לטוס מלוס אנג׳לס לפילדלפיה כל שלושה שבועות לחמישה ימים, והיה לי תינוק בן שנה וחצי בבית. ובכלל… מי יקבל אותי לתואר כזה אקסקלוסיבי? באוניברסיטה שמדורגת מקום 12 בעולם(!!!).
אותי? מדוכדכת שכמוני? נעמה מקרית חיים? נו באמת….

רצה אלוהים, כי אין לי מושג איך זה קרה, (לפחות אז לא היה לי מושג) והתקבלתי. כן, אני, נעמה מקרית חיים. מתוך 350 מועמדים מכל העולם התקבלו 40. ואני ביניהם. איך עברתי את התואר הזה, זה כבר נושא לפוסט אחר. אבל סיימתי אותו, אחרי שנתיים. כמעט בהצטיינות. כשאני כבר בהיריון שני. ומהשנייה שסיימתי את התואר, ועד היום, לא הפסקתי לעבוד.

וככל שאני עובדת יותר, אני מתאהבת יותר בתחום הזה, ובמה שהוא תורם למערכות יחסים. באנגלית יש משפט שאומר ״ you got to walk the talk”– ״אתה חייב לתרגל את מה שאתה מדבר עליו״. וזה מה שאני עושה, דקה דקה, שעה שעה, כל יום בחיי, ובכל תחום. החיים שלי השתנו מקצה אל קצה! מערכות היחסים בחיי הן טובות חיוביות ועושות לי טוב. בראשן מערכת היחסים עם בעלי, שהיא מעבדת הניסויים שלי, ועליה אני מתרגלת כל דבר אותו אני מלמדת. זאת מערכת יחסים עם וותק של 16 שנה, שעברה בדרך קשיים לא פשוטים בלשון המעטה, ולא רק ששרדנו את הקשיים… אנחנו אוהבים, שמחים, ומתרגשים זה מזו. מעריכים את מערכת היחסים שלנו, את החוזקות שלה, את מה שהיא עברה, ואת מה שהיא מעניקה לשנינו, מה שהיא מלמדת אותנו. מתבוננים על ההתחזקות שלה, ומוקירים תודה גדולה. וזה מה ששומר עלינו חזקים, כזוג, כאנשים. מה שעוזר לנו לעבור זמנים קשים, מאתגרים. וזה מה שעושה אותנו מאושרים. מערכת היחסים שלנו.

גיליתי דרך עבודתי שרובנו רגילים להתמקד במה מערכת היחסים לא נותנת לנו. מתעסקים במה שאנחנו לא מקבלים מספיק, מה היינו רוצים יותר, איך הצד השני צריך להשתפר, ולהשתנות וכו. במסלול הזה אנו טווים לנו דרך שבסופה אנחנו הופכים להיות מומחים של הבעיות שלנו, ושל מערכות היחסים שלנו. גיליתי גם שרובנו מתנהלים כך, כי זה מה שראינו בבית, וכי אנו חיים בעידן בו כל הפוקוס הוא על- לשפר, לייעל, ולמקסם הכול. את המראה שלנו, היחס לעצמינו, וגם מערכות היחסים שלנו. הכול דורש שיפור. ואם הכול דורש שיפור- זה אומר שכל מה שיש לנו עכשיו – לא מספיק טוב!!!

גיליתי על עצמי, ולאחר מכן על המטופלים שלי- שאם מתבוננים על עצמינו, ועל כלל מערכות היחסים שיש לנו בחיים, ממקום פחות שיפוטי ויותר  מעריך, מודה, ומאפשר, אנחנו יוצרים שינויים מרחיקי לכת. במערכת היחסים העצמית, הזוגית, משפחתית וחברית. איפה שנשים את עיקר תשומת הלב שלנו, שם תהיה פריחה. אם נלמד לזהות, להתמקד ולהעצים את החיובי שיש בנו, ובמי שמסביבנו- נחווה בעיקר את החיובי.

לימדתי קודם כל את עצמי, ואחר כך את מי שהגיע לעבוד איתי, לפתח ארגז כלים שכולל -שפה, מודעות, התבוננות, ופתיחות שמאפשרים ויוצרים שינוי. חיובי. וכשרוצים לעשות שינוי במערכת יחסים, שינוי תמידי, שלא יתמוסס, עושים זאת ממקום של עוצמה וזרימה, ולא משליטה ונוקשות, כי רק ככה השינוי יחזיק מעמד.

ולכן אני כותבת. כדי להראות לנו, לכם, שיש דרך אחרת, נוספת, לחוות מערכות יחסים. ושאת הדרך הזאת אפשר ללמוד, בדיוק כמו שלומדים כל מיני כישורי חיים.  ואני כאן כדי ללמד, לתמוך, להעשיר אתכם בידע שימושי. שתיקחו אל מערכות היחסים שלכם איתכם, עם זוגכם, משפחתכם, והחברים.

אני כאן איתכם, למענכם, ויחד נוכל לחיות טוב יותר, במערכות יחסים טובות וחיוביות. צרו קשר 052-7003559 , ואחזור אליכם.

נעמה קמינר מבורך .